תחומי התמחות

בית / תחומי התמחות

תם עידן החיפושים

המרכז שלנו נותן מענה לקשת רחבה של תחומים הקשורים במעגל הפריון של האישה. אצלנו יעמדו לרשותך מומחים מהשורה הראשונה בתחומים אלה:

חרדה לפני היריון, במהלכו ולאחר הלידה

בעת תכנון ההיריון עלולות לעלות חרדות הן מקשיים בתהליך הניסיון להרות והן מההיריון והלידה העתידית. במהלך ההיריון, עיקר החרדות נסבות סביב תקינותו ומהשינויים המתרחשים הן הפיזיים והן הנפשיים ולקראת סופו, חרדה מהלידה עצמה ומההורות העתידית. כאשר החרדה מייצרת מצוקה, היא פוגעת באיכות החיים ומומלץ לפנות לאבחון ובמידת הצורך טיפול בנושא.

דיכאון במהלך היריון ולאחר הלידה

  • מצב זה עלול להופיע לאחר הלידה, אצל אחת מתוך עשר נשים. הדיכאון מתפתח לרוב, ארבעה שבועות מיום הלידה. אם כי אצל כמחצית מהנשים היא מתחילה כבר בשבועות האחרונים להיריון. דיכאון אצל האם הינו מצב שעלול להשפיע על התפתחות העובר והילוד ולכן יש חשיבות ראשונה במעלה לאיתור דיכאון במהלך ההיריון והלידה ולטפל בו באמצעים שונים העומדים לרשותנו.
האם אני צריכה עזרה?

אבדן היריון

עלול להתרחש בשלבים השונים של ההיריון. מגוון התגובות הרגשיות לאובדן הינו רחב ביותר ולכן למטפלים קשה להצביע מהי תגובה "נורמלית", מאחר ומדובר בתגובה למצב ש"אינו נורמלי". ניתן לסייע לאישה (ובן/בת זוגה) להתמודד עם מצב קשה זה, על ידי מתן ליווי וסיוע בעיבוד החוויה הקשה ומניעת קשיים רגשיים עתידיים.

טיפולי פוריות

נחווים כמצב דחק משמעותי בקרב מטופלות ובני זוגן. מומלץ לפנות לטיפול נפשי כאשר האישה חשה שינויים משמעותיים במצב הרוח, רמות חרדה גבוהות, הפרעה בשינה, תחושת פגיעה בערך עצמי או אשמה או כאשר ניסיונותיה להרות מחבלים בתפקודה במישור החברתי, הזוגי או התעסוקתי. יש כיום מגוון טיפולים רחב המותאם לצרכיה של כל מטופלת באופן אישי.

לידת פג/תינוק המאושפז מיד לאחר הלידה

הינה מצב משברי המעורר מגוון תגובות רגשיות בקרב ההורים. רבים מההורים נכנסים ל"מצב הישרדותי" ומפנים את כל האנרגיה והדאגה שלהם לטיפול בילד ומזניחים את הטיפול ברווחתם הרגשית והפיזית החיונית להמשך הטיפול בילד והמשך תפקודם התקין. לעתים מופיעות התגובות הרגשיות לאחר התייצבות מצבו הרפואי של הילד ושחרורו מבית החולים. קיימת חשיבות ראשונה במעלה לאיתור המצוקה הרגשית אצל ההורה וטיפול בה, כדי לאפשר לו לשמור על איכות חיים תקינה ולהתפנות לטיפול בילדו בצורה מיטבית.

גיל המעבר

התקופה שבין גיל הפריון לגיל המעבר נמשכת כארבע שנים במהלכה חווה האישה תנודתיות הורמונלית. תקופה זו מאופיינת בתסמינים כגון: שינויים בהופעת הווסת עד להפסקתה, גלי חום, שינויים בשינה, שינויים ברירית הנרתיק ועוד. קיים סיכון להופעת דיכאון. ישנן נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לפתח דיכאון (ביחס לאוכלוסייה הכללית) מדובר בנשים שחוו דכאון בעבר או כאלה שסבלו מתסמונת קדם ווסתית קשה, נשים שחוו רגישות סביב טיפול הורמונאלי (טיפולי פריון, שימוש בגלולות). יש לייחס חשיבות רבה לערנות לתסמינים העלולים להצביע על הופעת דכאון כגון שינויים במצב רוח, הפרעה בשינה, בריכוז, בזיכרון, בתאבון, במוטיבציה, בערך עצמי. במקרים אלה יש לפנות בהקדם לאבחון ובמידת הצורך לטיפול. המצב הינו בר טיפול ויכול לחסוך סבל רב.

תסמונת קדם וסתית

רוב הנשים בגיל הפוריות סובלות מתסמינים נפשיים וגופניים לפני הופעת הווסת. מדובר בתופעה טבעית שאינה מצריכה טיפול וחולפת עם או בסמוך להופעת הדמום הווסתי. בקרב כ־5% מהנשים מדובר בתסמינים המגיעים בעצמה גבוהה ועלולים לגרום סבל רב ולפגיעה באיכות החיים. התסמינים כוללים-תנודתיות ניכרת במצב הרוח, רגשנות מופרזת, נטייה לבכי, עצב, עייפות, פגיעה בריכוז ובשינה, שינויים בתיאבון (בדרך כלל עלייה) וכאבים גופניים. קיימות אפשרויות טיפול המקלות ומשפרות באופן ניכר את איכות חייה של האישה.

נשים הסובלות או מחלימות ממאירות בשד או במערכת הגניקולוגית

התמודדות עם ממאירות במערכת המין הנשית או בשד הינה מורכבת ועלולה להתבטא בתגובות רגשיות מגוונות, המושפעת מהשינויים ההורמונאליים בעקבות הטיפולים או כתופעת לוואי של תרופות שונות אותן נוטלת האישה,או כתוצאה מהאיום על המצב הבריאותי. ניתן לתמוך באישה ולהקל על התסמינים שהיא חווה, בעזרת מגוון טיפולים המטפלים הן בפן הפיזיולוגי והן ברגשי ובכך לנסות להטיב את איכות חייה של האישה והתמודדותה עם המצב.

דילוג לתוכן