לאהוב את הילד שילדתי

לאהוב את הילד שילדתי

רווחת דעה שהאם מתאהבת בתינוקה כבר במבט ראשון. קביעה זו נכונה עבור חלק מהיולדות. אך ישנן נשים שתחושות האהבה לתינוקם מתפתחות בהדרגה. לעתים אחרי חודשים רבים.

חשוב לזכור שמדובר באדם נפרד, שעמו מפתחת האם מערכת יחסים מנקודת פתיחה שאינה שוויונית. הרגשות שנשים חוות כלפי ילדיהן מורכבים ממגוון רחב ולא כולם רגשות חיוביים.

גם אם מדובר בתינוק שנהרה בהריון מתוכנן ורצוי ואפילו בהריון יקר, הצטרפות ילד למשפחה, גובה מהאישה ומהגבר וויתורים רבים בתחומים רבים כגון: קריירה, פעילות פנאי, זוגיות, תחושת חופש עצמי.

ויתורים אלה עלולים לגרום לתחושת כעס, דאגה ולעתים אף לתגובת אבל, שהיא בהחלט לגיטימית.

התפתחות הקשר בין האם לתינוקה, מושפעת למעשה משני הכיוונים -האם ותינוקה. לקשר זה יש גם מרכיבים ביולוגיים. מחקר בתחום מתייחס לתהליך סינכרוניזציה בין האם וילדה, בו השחקנים הראשיים הינם "שעונים ביולוגים" והורמון האוקסיטוצין המכונה הורמון "ההתקשרות" (attachment).

ההתקשרות הינה למעשה סדרה של אינטראקציות בין האם (או האב) לילד, שתהייה להם השפעה עתידית על יכולתו של הילד לפתח קשרים אינטימיים והבנתו של אדם אחר (החיונית לפתוח קשרים חברתיים).

תהליך חשוב זה מופיע למעשה כבר בטרימסטר השלישי להריון ונמשך עד לסוף שנת החיים הראשונה של התינוק. בשלב הראשון ההתכווננות היא למרכיבים הפיזיים של האם. קרבה גופנית חיונית לתהליך זה. ההתקשרות הראשונית הינה סביב פעולות חוזרות ונשנות, כגון בכי והאכלה. למעשה, מדובר בסיפוק צרכיו הראשוניים של התינוק והתכווננות מותאמת אליהם.

בהמשך, תופס המבט "המסונכרן" מקום מרכזי בתהליך ויהיה לו גם בעתיד תפקיד מרכזי באינטראקציות חברתיות. התנהגויות אימהיות אופייניות הן המבט בפני התינוק, נעימת דיבור המכוונת כלפיו ומגע המותאם אליו. להתנהגות האם לאחר הלידה, השפעה משמעותית על התפתחותו של התינוק, הן מבחינה קוגניטיבית והתנהגותית והן מבחינת תחושת הביטחון המתפתחת אצלו.

תהליכים אלה הינם בעלי חלון זמן ייחודי להתפתחות. מחקרים בתחום ההתקשרות מצביעים על כך שהאינטראקציה הורה-ילד, הופכת למסונכרנת יותר בטווח הגילאים 3-9 חודשים. חשוב לציין כי רוב הזמן ההורה והילד אינם מתואמים ולכן יש חשיבות גדולה למרכיב "התיקון" בחוסר ההתאמה. היכולת להתאים עצמנו לאחר הוא מרכיב מרכזי בבניה ושימור הקשר האינטימי. דניאל סטרן (Stern) התיאורטיקן הנודע, תאר מודל בו מערכות יחסים מוקדמות, יוצרות דפוסים קבועים העומדים בבסיס היחסים האינטימיים, בחיים הבוגרים.

גם ליחסים המשפחתיים – טריאדה – הורים תינוק, יש משמעות מכרעת. מחקרים הראו שבגיל 3 חודשים התינוק מסוגל להתאים את התנהגותו לשני שותפים שונים ומסוגל להגיב לאותות שונים בין ההורים לבין עצמם.

לעתים מתפתחים קשיים בתהליך חשוב זה. הקשיים עלולים לנבוע מגורמים שונים כגון פגות, היריון רב-עוברים והפרעות התפתחותיות אצל הילד. הפרעה יכולה להיגרם גם מגורמים אימהיים שהעיקרי בהם הוא דיכאון לאחר לידה. גם קשיים הסתגלותיים של האם יכולים להשפיע על התפתחות הקשר.

במידה והאם חשה שאינה נהנית מהאימהות או מסוגלת למלא את תפקידה כאם, בצורה הנראית לה טובה, מומלץ להגיע להתייעצות. בתהליך האבחון ניתן לזהות את הגורמים לקשיים בקשר (שחלקם פורטו במאמר זה) ולהציע טיפול מותאם לרווחת האם והתינוק.

השאירי תגובה

Your email address will not be published.