דיכאון אחרי לידה: חשוב לטפל

דיכאון אחרי לידה מתפתח על רקע השינויים ההורמונליים סביב הלידה. מהם התסמינים? כיצד מטפלים? כיצד המצב עשוי להשפיע על התינוק? ואיך בני המשפחה יכולים לעזור?

מאת: ד"ר גבי אייזנברג רומנו
29/08/17

דיכאון אחרי לידה, הינה הפרעה המופיעה בכ-1 מתוך 10 נשים לאחר הלידה. הדיכאון מתפתח, על פי רוב, תוך ארבעה שבועות מיום הלידה, אם כי ההפרעה, בקרב כמחצית מהנשים, מסתמנת כבר בשבועות האחרונים להריון.

השינויים ההורמונליים שחווה האישה סביב הלידה הנם בעלי חשיבות בהופעת ההפרעה. גם לשינויים המשמעותיים, הפסיכולוגים והסביבתיים, אשר האישה והתא המשפחתי חווים, בעקבות הלידה, יש משמעות בהתפתחות המצב. כמו בכל המצבים המוכרים בתחום הפסיכיאטרי, למעשה יש שילוב של השפעת הסביבה והמצב הפיזיולוגי שבו האישה נתונה, על מצבה הנפשי.

איך מזהים דיכאון אחרי לידה? 

תסמיני דכאון לאחר לידה כוללים:

• מצב רוח ירוד.
• ירידה בעניין או בהנאה.
• הפרעות בתאבון.
• הפרעות בשינה.
• ירידה באנרגיה/עייפות.
• האטה או לחילופין תחושת עוררות/עצבנות.
• תחושות של חוסר ערך או אשמה/ רומינציות (מחשבות החוזרות על עצמן) לגבי היילוד.
• הפרעה בריכוז/ קושי בקבלת החלטות.
• מחשבות אובדניות.

חשוב לציין כי חלק מהתסמינים מופיעים בנשים, שאינן סובלות מהפרעת מצב רוח לאחר הלידה והם חלק טבעי ממצבה של היולדת (שינויים בשינה, תיאבון או הפרעה בריכוז). עם זאת דכאון אינו מאובחן על ידי תסמין בודד, אלא על ידי צבר תסמינים המופיעים לאורך התקופה הסמוכה ללידה. כאשר איש מקצוע מראיין את היולדת הוא יוכל למפות את התסמינים ולברר האם אכן מדובר בהפרעה, למשל בשינה או שמדובר בשינוי תבניות הכרוכות בטיפול בתינוק (למשל אישה המקיצה להנקה אך מסוגלת לישון באין מפריע כאשר התינוק ישן או מטופל על ידי אדם אחר).

בנוסף, לעיתים קרובות, הנשים מדווחות גם על תחושת חרדה המלווה את ההפרעה במצב הרוח; וקושי בטיפול ביילוד, או תחושה שהן מטפלות ביילוד באופן אוטומטי. ישנם מצבים בהם תפקודה של האם לא נפגע, למראית עין, אך היא חשה שהיא מתאמצת, כדי לתפקד באופן תקין.

מה תפקיד בני המשפחה במקרה זה?

לבני המשפחה שני תפקידים חשובים.

1. איתור ההפרעה: כאשר בני המשפחה מבחינים שהיולדת מתקשה להתאושש, לאחר הלידה, הן מנטלית, מבחינת מצב הרוח ו/או מבחינה תפקודית – יש לשקול להפנותה לגורם מקצועי.

2. תמיכה: קיימת חשיבות גדולה למערכת התמך, הן מבחינת הדאגה לצרכיה הראשוניים של היולדת, הכוללים: שנת לילה תקינה, אכילה, זמן פנוי לטפל בעצמה וכדומה; והן מבחינת העזרה בהסתגלות לתפקיד האימהי. בנוסף, חשוב להעניק גם תמיכה רגשית בתקופה זו. חשוב מאד לא להעביר ביקורת על היולדת ולהבין שמדובר במצב רפואי – עם סיבתיות, אשר יחלוף בטיפול נכון.

כיצד מטפלים בדיכאון אחרי לידה?

קיימות מספר אפשרויות טיפול, תלוי בחומרת ההפרעה. שתי דרכי הטיפול העיקריות הן:

• טיפול פסיכולוגי – יש מספר שיטות טיפול. ניתן להתאים את הטיפול לצרכי האישה ורצונה.

• טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון – חשוב לציין כי קיימות תרופות המותרות לנטילה במהלך תקופת ההנקה, ולצורך העניין, גם בהריון. כמובן שניתן לשלב את האפשרויות (טיפול ותרופות). במקרים מסוימים, השילוב נחוץ להצלחת הטיפול.

האם הדיכאון עלול לשוב גם בלידות הבאות?

אירוע של דיכאון לאחר לידה מהווה גורם סיכון לחזרה בלידות הבאות. שיעורי החזרה עומדים על כ-50%-70%.

האם דיכאון אחרי לידה מעיד על בעיות נפשיות עתידיות של האישה?

דיכאון לאחר לידה הינו סוג של דיכאון. קיימים מספר מהלכים אפשריים: יש נשים שעשויות לחוות אירוע בודד של דיכאון; יש נשים שעלולות לחוות דיכאון רק בסמוך ללידה, או בסמוך לאירועים הורמונליים אחרים (הפלה, שימוש בגלולות, תסמונת קדם וסתית, סביב מנופאוזה וכדומה); ויש נשים אשר יחוו אירועי דיכאון גם בתקופות אחרות בחייהן. לעתים, הדיכאון מבשר על התפתחות הפרעת מצב רוח מסוג אחר, לאורך חייה של האישה – למשל: הפרעה ביפולרית, אך מדובר במיעוט מכלל המקרים.

מהי רמת המודעות לתופעה בישראל, ביחס לעולם?

רמת המודעות לנושא הייחודי של בריאות הנפש של האישה עלתה בשנים האחרונות בעולם. עם זאת, בארץ עדיין קיימת סטיגמה, בכל הקשור להפרעות בתחום הפסיכיאטרי בכלל; והמודעות לייחודיות הנושא של הפרעות פסיכיאטריות סביב הלידה ואפשרויות הטיפול הרחבות הקיימות, לוקה בחסר.

לקות זו מונעת טיפול מהיר, יעיל וחיוני בנשים הלוקות בהפרעות שונות סביב הלידה. חשוב לציין כי יש משמעות קריטית לטיפול המהיר ביולדת, מאחר שלמצבה הנפשי של האם השפעה משמעותית על התפתחות התינוק. כמו כן, כדאי לזכור כי דיכאון הוא רק אחת ההפרעות העלולות להופיע לאחר הלידה. קיים מגוון רחב של תסמינים והפרעות בתקופה זו – שאינן מדוברות, והנשים אף חשות בושה לגביהן, כגון חרדה, מחשבות אובססיביות ועוד.

כיצד ישראל מטפלת בתופעה, ביחס לעולם?

בארץ קיימים מספר מרכזיים ייעודיים, לטיפול בבריאות הנפש של האישה. אחד מהם הוא "המרפאה לבריאות הנפש של האישה במעגל הפריון" במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), המציעה אפשרויות טיפול מגוונות המותאמות למצבה האינדיבידואלי של האישה.

מהו עקב האכילס בטיפול בתופעה בישראל?

לדאבוננו, רוב השירותים הפסיכיאטרים בתחום בריאות הנפש של האישה, מרוכזים במרכז הארץ. אפשרויות הטיפול בשאר אזורי הארץ מצומצמות. עוד נושא כאוב הוא מצבים הדורשים אשפוז של נשים לאחר לידה. ברוב מדינות העולם המערבי, קיימות מחלקות אשפוז ייעודיות לנושא זה. במחלקות אלה ניתן לאשפז נשים לאחר לידה, יחד עם התינוקות שלהן, ובכך למנוע את ההפרדה של האם מתינוקה, בתקופה קריטית זו ולעזור לאישה לשמור על תפקוד אימהי, במידת האפשר, תוך התחשבות בצרכיה הפיזיים והרגשיים בתקופה רגישה זו.

הידע הקיים בנושא בריאות הנפש של האישה, בקרב גורמי הטיפול בארץ, העוסקים בנושא, הוא ידע רחב ועדכני. הבעיה היא שהמשאבים המוקצים לאוכלוסייה זו מצומצמים. למרבית האוכלוסייה אין נגישות לטיפול, הן בשל מיעוט גורמי הטיפול העוסקים בנושא חשוב זה והן בשל המודעות הנמוכה לנושא.

לסיכום: דיכאון לאחר לידה, הינה הפרעה נפוצה בעלת השלכות משמעותיות ליולדת, לתינוק ולבני המשפחה. חשוב לזכור שמדובר למעשה במצב רפואי הניתן לטיפול. סבלה של היולדת, הינו משמעותי והקלתו מהווה מטרה ברורה. במקביל יש לזכור שהתערבות מהירה ויעילה, לשיפור מצבה הנפשי של האם, היא למעשה רפואה מניעתית לגבי התינוק. התפתחותו של התינוק מושפעת במידה רבה ממצבה הנפשי של אמו. הקשר התקין של התינוק עם האם חיוני להתפתחותו התקינה. יש חשיבות ראשונה במעלה לאיתור מהיר של נשים הלוקות בהפרעות מצב רוח/ חרדה סביב הלידה והפיכת הטיפול בהן לנגיש לציבור.

ד"ר גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית בכירה, מנהלת היחידה לבריאות הנפש של האישה במעגל הפריון, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון בהריון ואחרי לידה.